תהליך לימוד שפה מתחיל מלימוד אותיות, ממשיך בלחבר אותיות למילים, שבסופו של דבר יהפכו למשפטים, ויאפשרו לנו ליצור חיבור ותקשורת טובה יותר. אז מה מבדיל אותך משאר דוברי השפה?!
חלק חשוב מלימוד שפת התופים במוסיקה, הוא החיבור שלך לעצמך ונאמנות לדרך האישית של כל אחד. מעבר ללימוד הטכניקה ומתן הכלים בשיעור תופים, חשוב שהמורה שלך ידע להעביר את החומר דרכך ויעזור לכל אחד למצוא את הדרך הפנימית שלו להתבטא. שיעורי תופים הם שיעורים לחיים ויש להם יכולת לרומם ולהגשים חלומות אם יש בהם תקשורת טובה. אנו אמנם לומדים ומתאמנים בשיעורים על מקצבים ומעברים, מחברים אותם למשפטי מוסיקה מורכבים, מתאמנים, מנגנים ומלווים, אך אין ספק שרק ע"י יכולת חיבור לנשמה, ולייחודיות שלך כאדם, התווים יתעוררו לחיים, יביעו את האישיות המיוחדת שלך ויהפכו אותך לנגן מיוחד במינו.
חשוב מאוד כחלק מהתהליך להקשיב ולהתאמן על מקצבים ומעברים מיוחדים של מתופפים שאנו מעריכים, ולהשתמש בשפתם בנגינה שלנו, אבל בשלב מתקדם יותר, חשוב שנמציא ונוסיף מקצבים ומעברים משלנו כדי להשמיע את קולנו האישי ואז מחברים אותם באופן מוסיקלי לסולואים מורכבים על התופים.
בכדי להגיע לרמת טכניקה גבוהה, כמובן שצריך להתאמן על אחיזה נכונה של מקלות, אימון אינטנסיבי על הפד, תרגילי סנר, מקצבים, מעברים, סולואים, קריאה מתווים, חוברות, אימון עם מטרונום, סטיילים שונים, הקלטה באולפן ועוד, תהליך שיכול לקחת שעות, ימים, שבועות ואפילו שנים, ולא, אין קיצורי דרך. בזמן שלמדתי בברקלי קולג' למוסיקה שבבוסטון, הייתי מתאמן מהבוקר עד הערב בחדרי אימונים, בחדרי חזרות עם נגנים אחרים ואפילו בלילה כשהייתי הולך לישון עם אזניות כדי שהמוסיקה תחדור אלי דרך החלומות. כחלק מתכנית הלימודים בברקלי, היה צריך להוציא סולואים של מתופפים אחרים, כדי ללמוד מה הם עשו ואיך אפשר לגשת לתופים מזווית הראייה שלהם. משהו בגישה הזאת לא הרגיש לי נכון והייתי מסתובב בהרגשה שגם אם אני אדע לנגן בדיוק כמו סטיב סמית, פטר ארסקין, סטיב גד או כל מתופף אחר שהיה ידוע באותה תקופה, זה לא יהיה אני, ואני רק אשמע כמו… אבל מי רוצה להישמע כמו מישהו אחר שכבר קיים ואפילו מפורסם בזכות הנגינה הזאת שלו… מכיוון שהייתי צעיר וחסר ביטחון, עשיתי מה שביקשו בבית הספר… ואז ראיתי כיתת אומן של גו' לובנו. ג'ו לובנו הוא סקסופוניסט ג'אז אדיר עם קול מיוחד משלו, ובכיתת האומן בברקלי, הוא סיפר שבמשך תקופת האימונים האינטנסיבית שלו, הוא שנא להוציא סולואים של אחרים כי הוא הרגיש שהוא מחקה מישהו אחר וזה לא היה מה שהוא רצה לנגן. ואז "נפל לי האסימון". הבנתי שמה שאני מרגיש הוא אכן בסדר ונכון. לא חייבים להוציא סולואים, מקצבים ומעברים של מתופפים אחרים, יש כבר אותם. ואילו לי, יש אותי. על מנת שאוכל להשמיע את הקול שלי ולנגן את כל מה שאני שומע ורואה בדמיון שלי, אני צריך לעבוד, ולהתאמן הרבה על: אחיזת מקלות וישיבה נכונה, קואורדינציה, טכניקה על התופים ובמיוחד, על עומק המחשבה והמודעות שלי כבן אדם. כמובן שכל אלה הם דברים שמשתפרים עם הזמן, אך מה שחשוב הוא, שיותר, אני לא מחקה מתופפים אחרים, לא משווה את עצמי למוסיקאים או אנשים אחרים, אלא מביא את עצמי לרמה הטכנית הכי גבוהה שאני מסוגל, ואז בשילוב המוסיקליות שנובעת מהנשמה, אשמיע את הקול האישי, האינדיבידואלי שלי. כמובן שמאז, אני לא מקשיב יותר לאף אחד שיגיד לי מה נכון ומה לא, איך לנגן או מה לא לנגן. רק אני יודע מה הדרך הנכונה לי ואיך אני אגיע למקום, שם אני רואה את עצמי. ואת זה הסבתי לכל תחומי החיים – שיעור תופים לחיים.
לא חשוב מה מישהו אחר אומר לכם, אם באינטואיציה שלכם, זה לא מרגיש לכם נכון בשבילכם, היצמדו לקול האישי הפנימי שלכם ולכו בעקבות הלב.
רק אתם יודעים מה נכון עבורכם…
שיהיה לכם בהצלחה ואל תשכחו ליהנות מהדרך…